הליך תביעת סיעוד
תביעת סיעוד היא הליך ארוך מתיש שבמקרים רבים נלווה לו גם ממד משפיל עבור המבוטח הזקוק לשירותי סיעוד. המצב הבסיסי הוא שהוא צריך להוכיח ש'הוא לא יכול להיות עצמאי', ומבחינה פסיכולוגית זה מצב מורכב, כי האינסטינקט הראשוני של כל אדם זה להוכיח ש'הוא כן יכול', והחוקרים והרופאים מטעם חברות הביטוח נוטים 'לנגן' על האינסטינקט הזה. ההמלצה שלנו היא שאם תביעת סיעוד עומדת על הפרק, תתכוננו, והדרך הכי טובה להתכונן היא להתייעץ עם עורך דין תביעת סיעוד.
עם התבגרות האוכלוסייה והעלייה בתוחלת החיים, אנשים רבים בגילאים מבוגרים עלולים למצוא עצמם/ מוגבלים מבחינה תפקודית ו/או קוגניטיבית לעיתים עד כדי מצב סיעודי.
גם בגילאים צעירים יותר, לא עלינו, אדם עלול למצוא עצמו במצב סיעודי עקב מחלה או תאונה.
מדובר במצב לא פשוט שמעמיד את החולה הסיעודי ואת משפחתו בפני התמודדות יומיומית מאתגרת ולא פשוטה הבאה לידי ביטוי לא רק בהיבט הפיזי, הנפשי והרגשי אלא גם ברמה הכלכלית. עלות אשפוז סיעודי נע בין 12,000 ל-17,000 שקל בחודש. בהתאם, הוצאות לתקופה של שלוש שנים, למשל, עשויות להגיע ל-500,000 שקל.
מי נחשב לסיעודי?
חולים המוגדרים סיעודיים הינם אנשים אשר שנשללה מהם עצמאותם והם זקוקים לעזרה בביצוע פעולות יומיומיות, אפילו הפשוטות ביותר. במרבית פוליסות ביטוח סיעודי מוגדר מצב סיעודי כך:
"כאשר מצב בריאותו ותפקודו של המבוטח ירודים כתוצאה ממחלה, תאונה או ליקוי בריאותי, אשר בגינו הוא אינו מסוגל לבצע בכוחות עצמו חלק מהותי, של לפחות 3 מתוך 6 הפעולות הבאות:
א. לקום ולשכב.
ב. להתלבש ולהתפשט.
ג. להתרחץ.
ד. לאכול ולשתות.
ה. לשלוט על הסוגרים.
ו. ניידות. "
בנוסף פוליסות הסיעוד מגדירות כסיעודיים גם חולים הסובלים מפגיעה קוגניטיבית שבעטיה הם נזקקים להשגחה ("תשושי נפש").
